מדוע לעולם לא אעשה טסט לרכב שלי במבדק מכון רישוי 

לפני כמה חודשים הגעתי למבדק פתח תקווה לבדיקה שנתית של הרכב שלי. הבוחן קבע שמגבי השמשות ולוחית הזיהוי הקידמית זקוקים להחלפה. המגבים לא הופעלו הבוחן נגע בקצות האצבעות שלו ורשם צריך להחליף. כל הספרות בלוחית הזיהוי היו שלמות, אבל ה"כהן הגדול" קבע  צריך להחליף.

הסתבר שיש במקום אשף שהוא חשמלאי רכב, מחליף מגבי שמשות שלא זקוקים להחלפה, מחליף לוחיות זיהויי שלא זקוקות להחלפה ועוד. התפתיתי והסכמתי שההחלפה המיותרת תעשה במקום. כשנכנסתי למשרד כדי לשלם ולקבל את המדבקה טיפשית. הפקידה עישנה בנחת סיגריה. אחד מהעומדים בתור לחש שמי שיתלונן יכשילו אותו על זיהום אויר.

אני נוהג ברכב להסעת תיירים מחו"ל. כעבור שלושה ימים בהפעלת המגבים הראשונה הם התפרקו ממקומם. תוך כדי נסיעה לעיניהם המשתאות של התיירים שלי ששילמו לי כדי שאסיע אותם. זה היה  מחזה מביש ומזעזע. לך תסביר להם שזה חלק מהקומבינות של משרד התחבורה עם ה"כוהנים הגדולים" של מכוני הרישוי. חזרתי למבדק  המנהל  הורה לעובד הבכיר (חובש כיפה) לתקן את הדרוש. המגבים הודבקו בדבק מגע ואזיקונים. בכל גשם קטן  המגבים פעלו עם רעש השאירו לכלוך על הזכוכית עד שהתפרקו שוב. הפעם גם השאירו שריטות בחלון הקדמי. נאלצתי להחליפם כי היו מסוכנים לשימוש. כזכור הם הותקנו על ידי אלה שבודקים את תקינותם של כלי הרכב בהם אנו נוסעים.  

באחד הדוחות האחרונים מבקר המדינה התריע על תופעה נורמטיבית זו של כל העסקים שמפתחים בסמוך למכוני הרישוי ובעלי המקום חוגגים עם כספי הציבור. למי זה איכפת, גם לא למשרד התחבורה. הדרך היחידה להעניש מקומות אלה היא לא לגשת אליהם.

להפתעתי מצאתי מכון רישוי הגון שלא מוכר אפילו בורג, אלא רק בודק את כלי הרכב עם צוות נעים הליכות וענייני, יד יצחק בראש העין. רצויי להפיץ לטובת צרכנות הוגנת.